לידתו מחדש של מיתוס – על "אִחוּי טַלַּי"

המיתוס הכנעני, כפי שנגלה לעינינו בשירה האוּגריתית (העיר אוּגרית נתגלתה בשנת 1928, בראס שאמרה שבסוריה, סמוך לעיר הנמל לטקיה), מספר לנו על מעלליהם של האלים המוכרים לנו גם מן התנ"ך – אל עליון, אשרה, בעל, ענת, רשף, דגן – ומוסיף לנו מידע לגבי אלים נוספים ועל ייחוסם המשפחתי.

שלוש דמויות המופיעות בשירה האוּגריתית הן בנותיו/נשותיו של האל בעל, הנשים היפות בתבל המכונות גם "הכלות הכנות", המופיעות תמיד בסדר הבא : פִּדְרַי בת אור (ערפל בת האור), טַלַּי בת רב (טל בת ענן הגשם) ואַרְצַי בת יעבדר (ארץ בת העפר). בעלילות בעל וענת תפקידן הוא שולי, והן משמשות בעיקר כדמויות המלוות את בעל ושוכנות לצדו. מרשים לראות כיצד גם כיום השמות טלי וארצי (בניקוד מעט שונה, אולם מלכתחילה הכיתוב האוגריתי היה חסר ניקוד והוא משוער, למעט האות א' שנכתבה באופן שונה לכל תנועה) משמשים גם כיום כשמות מודרנים.

אחת הדמויות, טלי בת רב (בתרגומים מודרנים נהפכה לטלי בת רביב), שבתה את דמיונם של שניים – יונתן בן-עמי ועינה לקח, שמשנת 2003 (ובמשך בערך שנתיים) כתבו/ליקטו/איחו את "אִחוּי טַלַּי" – טקסט בן 38 פרקים, שחלקו מלוקט מן התנ"ך, חלקו משירה אוגריתית, חלקו משירה עברית מודרנית (ופוסט-מודרנית), חלקו ממדריכי-טיולים למיניהם, וחלקו כתיבה מקורית שלהם. לעתים קל, ולעתים לא כל כך, לשים לב מהו מקור הטקסט, אך העלילה באופן כללי מתמקדת בתחילתה בטלי בת רב, אולם מפרק ט"ז ועד הפרק ל"ח האחרון טלי מוזכרת רק פעם אחת, בפרק כ', והמיקוד עובר אל שִׁחְרִי – היא פדרי בת אור, כפי שכתוב בטקסט, בפרק ט"ז – "ויבן שם במה לפדרי היא שחרי כי ערפיליה הדקים הלבנים שקופים נסכו אור על יפי…". בין לבין נשזרים תיאורי-נוף ומסע בארץ ישראל ובחוויות שונות של המלקטים, ושל המלוקטים. כפי שהגדירה עינה לקח בעת שהפנתה את תשומת לבי לטקסט : "זה אמור להיות לטלי כמו שספר בראשית ליהוה, נראה לי שיצא לא רע בהתחשב בזה על בראשית עבדו עשרות אם לא מאות אנשים במשך עשרות אם לא מאות שנים, ואנחנו עבדנו על זה שנתיים שלש. אין סימני פיסוק וניקוד עזר כי רצינו לאפשר הרבה פרשנויות, וגם כי היינו (אני ויונתן בן-עמי המחברים) מושפעים מטקסטים עתיקים שאת חלקם אולי תזהה, בכל זאת אפשר לקרוא ולהנות."

הטקסט חובר בהרבה הומור, חינניות ואהבה לארץ ובעיקר למרחבי הצפון ולהיסטוריה השזורה בהם. ההדים לתפיסה הכנענית מתבטאים בראש ובראשונה בגישה האלילית-מיתולוגית של הטקסט, שאף בפרק י' "סוגר חשבון" עם אליהו הנביא, ומעשהו הנורא בהר הכרמל (שחיטת 450 נביאי-בעל). ההומור לדעתי מתבטא בעיקר בשילוב המשעשע שבין ישן וחדש – פרק כ"א, למשל, מכיל חלקים תלמודיים ומשלב אותם עם מושגים בני-ימינו כמו "ארוטי" ו"מטאפורה", וכך גם בחלקים אחרים בהם המלל מובנה בצורה מקראית אך עם סממנים מודרנים לחלוטין, במקטעים בלתי-צפויים שפשוט מסבירים על חבל-ארץ, חיה או תופעה כזו או אחרת, ושנלקחו, כך נראה, ממדריכי טיולים שונים ומגוונים. הקריאה בטקסט מהנה ומעניינת, אם כי קשה – בגלל העדר הפיסוק, אותו הסבירה עינה כרצון לאפשר ריבוי פרשנויות, ובאמת כי טקסטים קדומים היו בעצם נעדרי סימני פיסוק. וזהו אולי הדבר היפה בטקסט – אני לא חושב שמדובר ביומרנות, אבל כן יש כאן מעין "ניסוי מחשבתי" – ברור שהטקסט הזה חובר בזמננו, בידי בני-אדם – אך מה אם ננסה בכל זאת לחפש בו משמעויות נסתרות ? מה אם ננסה לחשוב כיצד יתסכלו על טקסט כזה בעוד 3000 שנה ? מדע ה"ביקורת אחוי טלי" גם הוא יגיע לאותם מסקנות, סביר להניח – שהטקסט חובר מכמה מקורות, חלקם מוקדמים יותר – על פי המונחים, צורת הכתיבה – האם יזהו את כל המקורות ? בחלון ה"אודות" של אותו סיפור (המופיע כבלוג בתפוז) ישנה הזמנה גם לפרש, לבאר ולתת "מדרשים" על הכתוב – מתוך כוונה, כך אני נוטה להאמין, להתעסק ולהתעמק במיתוס הכנעני (ותוך כדי התעמקות זאת להכיר לעומק את ה"נפשות הפועלות" באותו מחזור מיתי) ולהתוודע אל ארץ ישראל דרך עיניהם של המחברים/מאחים.

באופן אישי מאוד נהניתי לקרוא את אחוי טלי. אני מניח שהרבה יגידו שזה כך דווקא בגלל ההיבט הכנעני, אבל אני לא מוצא בזה פסול – הרעיון האלילי (שמתנגש גם בטקסט ביהוויזם) אכן מספק נקודת מבט שונה עבור מי שקורא את הטקסט הזה. החיוכיות שבטקסט, ואהבת המולדת, כולם טבועים עמוק בתוך המלל. בראייה צינית ניתן לכנות את הטקסט הזה בתור "מתיחה", אולם להבנתי לא הייתה כאן כל כוונה מלכתחילה להציג את הטקסט הזה כאותנטי בעתיקותו – המלל מהווה הזמנה פתוחה לכולנו להכיר רעיון כנעני שמשולב בתרבות ובארץ שלנו. אינני יודע אם ניתן להגדיר את אחוי טלי כ"טקסט מכונן" בזרם הכנעני, אך הוא בהחלט שווה קריאה לכל מי שהרעיון הזה מוצא-חן בעיניו. לדעתי יונתן ועינה עשו עבודה נהדרת, ראויה להערכה, וכולכם מוזמנים לקרוא את אִחוּי טַלַּי בלינק הזה : http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=talay&r=1&r=1

חולון, כ' בניסן, ה'תשע"א.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן בן-עמי  On אפריל 24, 2011 at 00:09

    ניתן להוריד את אחוי טלי בגרסה נוחה לקריאה בלינק הבא:

    יש כפתור download, ממליץ על גרסת DOC.

  • יונתן בן-עמי  On אפריל 24, 2011 at 00:19

    ד"א, לגבי פרק כ"א, הוא מורכב ממקורות רבים אחד מהם תלמודי מדרגה שניה, כלומר טקסט מודרני שמתייחס לטקסטים תלמודיים. עיקר הפרק מכיל הוראות למשחקי כתיבה למיניהם

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: