השיבה לאמא – לפני 5,000 שנה והיום

גלעד שליט נפגש עם אביו בבסיס חיל האויר בתל-נוף. צילום : דובר צה"ל.

את הרשימה הזו מנעתי עצמי מלכתוב עד שלא ראיתי את גלעד שליט נכנס אל ביתו. לא שאני מאמין באמונות טפלות, ב"עין הרע" שכתיבת הרשימה הזו יכולה לעשות לו – פשוט רציתי לראות שהעניין תם ונשלם, שמשהו לא השתבש באמצע שיגרום לכל הרשימה הזו להיות חסרת כל ערך לאחר פרסומה, או בהמתנה למגעים נוספים לשחרורו.

והנה הרגע המיוחל הגיע – גלעד שליט שב אל מולדתו, אל ביתו, אל משפחתו, אל אמו – שב כאדם חופשי. כשראיתי את התמונות, לא יכולתי שלא להזכר בביטוי השׁוּמֶרִי "אָמָא-אָר-גִי" (אמא-אל-שׁיבה), שבתרגום מילולי מתפרש כ"השׁיבה אל האם" (במאמר מוסגר אציין כי במקור כתבתי כי פירוש הביטוי הוא "השיבה המהוללת אל האם", ואולם תגובתו מלאת התובנות של anzu-jubjub על רשימה זו, יחד עם הפנייתו אל חומר בנושא, לימדה אותי שלמעשה ar במקרה הזה פירושה "אל", ולא "מהולל", וזהו היתרון הגדול של יומן-רשת זה, האפשרות שלי ללמוד מטעויותיי). ואולם משמעות הביטוי הינו "חופש" – שחרור העבדים מבעליהם בחזרה אל חיק אמם. בהקשר עתיק זה הביטוי דיי ברור – אולם לא פעם השתעשעתי במחשבה שלחזור אל חיק האם, במיוחד בגילאי העשרים בו רובינו פורשים כנפיים ועוזבים את קן ההורים, אינו בהכרח חופש, אלא משהו הפוך – חזרתה למרותם של ההורים, אל חוסר-פרטיות, אל תלות-באחרים.

שׁוּמֶרִית היא שפה עתיקה ונכחדת שבה דיברו השׁוּמֶרִים, עם שהשתקע באיזור עירק של היום ואשר הקים (בקונצנזוס ההיסטוגרפי) את התרבות הראשונה, ולו מייחסים (שוב, מחינת קונצנזוס היסטוגרפי ולא בהכרח בודאות מוחלטת) את המצאת הגלגל ומערכת בתי-המשפט. הכתב הראשון גם הוא פותח על ידם – כתב-היתדות, בו השתמשו לאחר מכן האכדים, הבבלים, האשורים וגם תושבי העיר אוּגָרִית – העיר בה נמצאו ארכיונים עם המיתוסים הכנעניים הקדומים (במאמר מוסגר אציין שבניגוד לשאר העמים, האוּגָרִיתים השתמשו בגירסה שונה של כתב-יתדות – זה האוּגָרִיתי התבסס על אלפבית עיצורי, בדומה לאלפבית שלנו, בעוד שכתב-היתדות הקדום היה אלפבית הברתי, בו כל "תו" מסמן הברה מסויימת – בַּ, ba, שונה מבִּ, bi).

כפי שהיה נהוג, שַׂמְשׂוּ-אִילוֹנָה (מלכותו בת 38 השנים מתוארכת למאה ה 18 לפני הספירה), מלך בבל ויורשו של חמורבי (המוכר מקודקס החוקים המפורסם שלו, הלא הם חוקי חמורבי – ובהמשך נגיע לקודקס חוקים קדום יותר) שמר גם הוא אָנָאלִים – תיעודים של שנות מלכותו ופועלו באותם השנים. והנה מה שכתוב לגבי שנת מלכותו השניה :

שנה (בה) שַׂמְשׂוּ-אִילוֹנָה מלך כנוע לאלים הגדולים שבגדולים הביא חופש לשׁוּמֶר ואכד, ריצה מאוד את לב האדמה הטובה והוציא צדק לאור.

mu sa-am-su-i-lu-na lugal-e sze-ga dingir gal-gal-e-ne ama-ar-gi / ama-ar-gi4 ki-en-gi / ki-en-gi6 ki-uri i-ni-in-gar-ra sza3 ma-da du10 mu-ni-in-du10-du10 ni3-si-sa2 pa-e3 bi2-in-ak

את המלל לקחתי ממיזם ספריית כתב-היתדות הדיגיטלית, Cuneiform Digital Library Initiative (CDLI) – מיזם שנועד להנגיש לציבור מספר מוערך של כחצי-מליון טבלאות חימר הכתובות בכתב-יתדות, בערך משנת 3350 לפני ספירת הנוצרים ועד שחר עידן הנצרות. במאמר מוסגר אציין גם כי שַׂמְשׂוּ-אִילוֹנָה מעניין אותנו מסיבה היסטורית נוספת – באותם אנאלים מוזכרים בשנת מלכותו התשיעית עם בשם הכשׂים – המוכרים מן התנ"ך ככשׂדים. זהו האיזכור הראשון שלהם הידוע לנו.

 ואולם, "חופש" או "חירות", כפי שבא לידי ביטוי בצירוף השׁוּמֶרִי אָמָא-אָר-גִי (ama-ar-gi), "השׁיבה לאם", אף היא למעשה ביטוי שנגזר מן הפועל אָמָא-גִי אֶ-גָר (ama-gi4 e-gar) שפירושו המילולי "אמא-שׁיבה-ליצור", ומשמעותו "להביא חופש" (או להשכין דרור, כפי שנראה בהמשך), שמוזכר עוד 600 שנה קודם לכן, בתיעוד אודות אֵנְטֶמֶנָה, מושל (אֵנְסִי) עיר-המדינה לָגָשׁ, שביצע רפורמות חברתיות ושיחרור את לגש מעול שלטון זר (של אִילִי מעיר-המדינה אוּמָה). כחצי-מאה לאחר מכן, הביטוי הזה שוב מוזכר בהקשר של רפורמות שביצע אוּרוּכַּגִינָה, מושל (אֵנְסִי) לָגָשׁ. קודקס החוקים של אוּרוּכַּגִינָה (שלא נמצא באופן ישיר אך שקיימים התייחסויות רבות אליו, שאפשרו לשחזר חלק גדול ממנו) הוא למעשה, ככל הנראה, קודקס החוקים הקדום ביותר – 600 שנים לפני חוקי חמורבי.

ביטוי זה הופיע גם בטקסטים מאוחרים יותר, ובשפות אחרות – למשל השפה האכדית, שבניגוד לשׁוּמֶרִית, הייתה שפה שמית, והדים לה ניתן למצוא אף בשפתינו העברית. כך, למשל, במקביל האכדי לאָמָא-גִי – אַנְדֻרָרֻם שָׂכֻּנֻם (andurarum sakanum) הוא למעשה "השכנת דרור" (וניתן לראות כיצד אַנְדֻרָרֻם ודרור באים מהשורש ד.ר.ר. ושָׂכֻּנֻם קשור לשורש ש.כ.נ.).
דוגמה נוספת לקשר שבין שׁוּמֶרִית לאכדית (ולעברית) ניתן לראות בדוגמה של המילה היכל – אֶ (é) בשׁוּמֶרִית משמעותו בית (או מקדש, בהקשרים מסויימים). גָל (gal) בשׁוּמֶרִית ית משמעותו גדול. הצירוף אֶ-גָל ("בית גדול") משמעותו ארמון. הביטוי הזה במרוצת השנים התגלגל לשפות שמיות רבות (שׁוּמֶרִית לא הייתה שפה שמית, היא מוכרת בתור השפה הכתובה הראשונה בהיסטוריה). גם בעברית אנו מוצאים זכר לאותה לאותו צירוף אֶ-גָל (ארמון, כאמור) – ואנחנו מכירים אותו בתור המילה "היכל". אף המילה אדריכל מגיעה מן המילה "אָרָד אֵכָּלִּי" שמשמעותה "עבד ההיכל" (אותו היכל ממקור שׁוּמֶרִי).

הכיתוב (בכתב-יתדות שומרי) של "אָמָא-גִי" מופיע כסמל של ארגונים הקשורים לחופש, בדגש על הפן הכלכלי (או יותר נכון – לשוק חופשי, ליבראלי) – כתב העת של Hayek Society, קבוצה ליברטריאנית מבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE) נקרא Ama-Gi. כמו כן, זהו סימלה של ה Liberty Fund האמריקאית המממנת מחקרים ופרסומים הקשורים לשוק חופשי, חופש הפרט ושלטון מינימאלי. אף מחנה האנרכו-קפיטליזם (המכונים גם אנרכיזם ליברטריאנים, המאמינים בהעלמת ממסד המדינה לטובת שוק חופשי לחלוטין, נטול מעורבות ממשלתית המתקיים על פי חוקי הכלכלה הקלאסית) עושה שימוש בסמל האָמָא-גִי.

גלעד שליט, בשׁיבתו הביתה, אל אמו, אָמָא-אָר-גִי. צילום : דובר צה"ל.

לדעתי זה קצת חבל שאָמָא-גִי מיוחס דווקא לקבוצות הללו (היפר-קפיטליסטיות ו/או אנטי-שלטוניות ברמה כזו או אחרת), ולדעתי סמל האָמָא-גִי הוא סמל לעצמאות פיזית ורוחנית (ולא דווקא כלכלית, או עצמאות מממשל), וּמתייחס אל חירות מעול שלטון זר, כפי שהיה בימי אֵנְטֶמֶנָה ואוּרוּכּוּגִינָה. עם שחי במולדתו, ושריבון על עצמו, עם שזכה לעצמאות ולחירות – הוא עם שזכה להיות "אָמָא-גִי". אנחנו אָמָא-גִי, גלעד שליט אָמָא-גִי – ביום מן הימים (וככל הנראה היום הזה לא רחוק מאיתנו) גם העם הפלסטינאי יהיה אָמָא-גִי. ואולי (ועכשיו אני כבר גולש אל מחוזות של פנטזיה) האָמָא-גִי יזכה לגאולה מן ההקשר הקפיטליסטי והוא יהפך גם לסמל המאבק למהפך ה"עברי", אותו רעיון שיומן-הרשת הזה מדבר עליו רבות.

אז נכון שבראייה צינית לחזור אל חיק האם לא בהכרח נתפס כחופש – חזרה אל בית ההורים בהחלט יכול להתפס כדבר הפוך. אולם בראיה ההיסטורית, של תרבות בה היה נהוג עבדות, בה ילדים (במונחים של היום) כבר לחמו כחיילים, השׁיבה אל האם הייתה לסמל, למילה נרדפת לחופש (לפחות הייתה סמלית מספיק בכדי שצירוף זה ירשם כביטוי לחופש באותם טקסטים עתיקים). וטעימה מכך קיבלנו גם אנחנו באותו יום שלישי מהולל, יום לפני ערב שמחת תורה, בו החייל גלעד שליט חזר אל חיק אמו (ואביו, כפי שהתמונות חשפו עבורינו קודם לכן), בצורה כה טקסית, לקריאותיהם הנרגשות של כל ההמונים סביב ביתו, בכבוד השמור לגיבורי מלחמה ואסטרונאוטים פורצי-דרך. ובאותו רגע בו הוא חזר אל חיק משפחתו, כאדם חופשי, ראיתי כיצד "שׁיבה אל אמא" יכולה גם יכולה להתפרש כחופש.

חולון, כ"ג בתשרי, ה'תשע"ב.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעקב חברוני  On אוקטובר 20, 2011 at 21:31

    מרתק כתמיד.
    האין משמעות השיבה המהוללת לשוב כמנצח? והלא כאן אין מדובר בשיבה מהוללת (המלווה בטריומף) אלא ביציאה לחופשי כנמלט בעור שיניו…

    • א. ארגמן ניל"י  On אוקטובר 20, 2011 at 23:13

      תודה רבה, יעקב.
      בוא ננסה למצוא פשרה – העסקה לכשעצמה פחות מהוללת, נסיבות נפילתו בשבי אפילו מבישות, אבל שיבתו הביתה לדעתי דווקא טוקטקה יפה מאוד – הוא הוחזר כמובן כשבוי, ולא כמו רמבו שברח מן השבי, אבל הוא הוחזר עם כל הטקסיות, הרשמיות, הריגוש והכבוד שרק היה אפשר לסחוט מן היום הזה.
      אם באמת יש אירוע בימינו שניתן להדביק למונח "אָמָא-אָר-גִי", והוא יסביר אותו בצורה קולעת גם במובן המילולי וגם בפירוש שלו כביטוי, הרי זהו אותו יום שיחרור של גלעד שליט.

  • anzu-jubjub  On אוקטובר 23, 2011 at 20:39

    אני לא כל כך מבין למה לתרגם 'מהוללה'. גם אם אתה מנסה לעשות אטימולוגיה (משכנעת חלקית) של השומרית, בהחלט עדיף להבין את היסוד -ar- בהקשר הזה כדטיב. במלים אחרות, אם מאד רוצים: "החזרה אל האם". אין כאן שום דבר מהולל.

    • א. ארגמן ניל"י  On אוקטובר 23, 2011 at 21:00

      היי,
      תודה רבה על התגובה, שמח שקפצת לבקר.

      כפי שציינתי, ישנו הבדל בין הפועל ama-gi, כפי שהופיע בטקסטים הקדומים יותר של אנטמנה ואורוכגינה כ"ama-gi e-gar" שפירושו המילולי "אמא-שׁיבה ליצור", ומשמעותו למעשה "ייסוד חופש", לבין הטקסט של שׂמשׂו-אילונה, ama-ar-gi, שכבר מדבר על המושג הזה כביטוי בפני עצמו. המשמעות של ar היא "להלל" או "לשבח", והוא (כך אני מניח) בא להאדיר את מעשיו של שׂמשׂו-אילונה.
      בשני המקרים, צירוף המילים בא פשוט להגיד "חופש", ובסופו של דבר, זה מה שגלעד שליט קיבל.
      מבחינת הפירוש המילולי – היות ומדובר בכזה, הרעיון הוא "להצמד לטקסט באופן עיוור" – זאת הסיבה ש ama-ar-gi מפורש (בתרגום מילולי בלבד) כ"אמא-מהולל-שׁיבה".
      במקרה של הרשימה שלי, החופש והשיבה (המהוללת, או הלא מהוללת) אל אמא באמת חד הם. וכן, גלעד שליט התקבל הביתה עם הרבה דגלים, דמעות, תשואות – אני חושב שגם השיבה הזו הייתה מהוללת (והצליחה לרגש גם את מי שחשב שהעסקה לכשעצמה אינה טובה. אני אחד מהם).

      • anzu-jubjub  On אוקטובר 23, 2011 at 23:14

        ar אין פירושו 'להלל'.
        (יש ar2 שזה אמנם פירושו בקונטקסטים מסויימים – אבל זה סימן אחר לחלוטין מהסימן שמשמש לכתיבת המילה שבה עסקינן).
        אין שום הבדל בין ama-gi4 ל-ama-ar-gi4 – הפירוש של שניהם הוא 'להחזיר (למצב קודם)', ובאכדית, לפי הרשימות הלקסיקליות – andurāru. ההבדל היחידי הוא הבדל פונטי – בצורה הראשונה אין /r/ ובצורה השניה יש /r/ – וכפי שאמרתי – את זאת מוטב להבין כסימן יחסת הדאטיב, 'ל' – מה שאומר שמשמעות הצירוף, בקריאה אטימולוגית, היא 'להשיב לאם'. צורן זה נשמט תדיר בכתיבים מסויימים. זה הכל. אין כאן הלל ואין כאן שבח. (ר' למשל הדקדוק של תומסן: Marie Louise Thomsen, The Sumerian Language, Mesopotamia 10, Copenhagen: Akademisk Forlag, 1984, pp. 97-98)

  • anzu-jubjub  On אוקטובר 23, 2011 at 23:37

    ועוד דבר: הכשים בהחלט *אינם* כשדים. ול-uru-ka-gina נהוג לקרוא היום uru-inim-gina.
    ואולי עוד דבר: andurāru ומקבילו השומרי ama-ar-gi4 מעיקרו נוגע לשחרור עבדים, שמיטת חובות וביטול עבודות כפיה – ובמלים אחרות, למה שמכונה 'צדק חברתי'. ר' הערך ב-
    CAD (Chicago Assyrian Dictionary) vol. A2, pp. 115-117

  • א. ארגמן ניל"י  On אוקטובר 23, 2011 at 23:53

    תודה על התובנות המעניינות, ועוד יותר על הביבליוגרפיה – כבר התחלתי לנבור בספר הראשון (שזמין אונליין).
    אני נוטה להאמין שאתה צודק בקשר ל -ar, בהשוואה ל ar2. בהפנייה שנתת לי (עמודים 97-98) מדובר על סיומת -ra, אבל, שוב, אני מאמין שיש לך יודע הרבה יותר מעמיק משלי (שהוא דיי שטחי ומסתמך על הפניות לאתרים וספרים כאלו ואחרים). אני אתעמק עוד וכשאמצא את המקור המתאים – אוסיף הערה בגוף המלל 🙂
    בקשרים לכשים ולכשדים – נתקלתי בתיאוריה הזו, אבל מבטיח להתעמק גם בה (שוב, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאתה צודק) ולהוסיף תיקון בהתאם
    .
    התובנה בקשר לאנדררו ואמא-אר-גי באמת נכונה גם היא לתקופתנו, בכל הנוגע לצדק החברתי. ברשותך, אתייחס גם אליה בהערה בגוף המלל.

    אם כבר, הרשה לי גם לשאול אותך שאלה – האם סימוני המספרים הם פשוט סימון גרפי אחר לאותה הברה ? (וכמובן שעם הסימון השונה מגיעה משמעות שונה ?) האם הם נהגו אחרת על פי אופי ה"מיספור" ?

    רוב תודות וערב נעים.

    • anzu-jubjub  On אוקטובר 24, 2011 at 00:07

      בשמחה.
      בנוגע לסימון הדאטיב – הוא משתנה לפי הסביבה הפונטית, ואם היסוד שלפניו מסתיים בתנועה, לא אחת יבוא רק סימן /Vr/ – כשהתנועה כמובן מתאימה לתנועה שלפניה (כמו ב-ama-ar).
      המספור של הסימנים נקבע כמובן ע"י האשורולוגים. הוא נובע מכך שבהרבה מאד מקרים יש יותר מסימן אחד ל'הברה' (cv/vc/cvc/vcv/v) – ובכל הנוגע לשומרית, הסימנים השונים נושאים משמעויות שונות. לא לגמרי ברור איך צריך לאכול את זה: אחת התיאוריות הנפוצות היא ששומרית באמת הייתה שפה טונאלית, בדומה לסינית, ולפיכך את אותן 'הברות' הגו בטונים שונים.

      • א. ארגמן ניל"י  On אפריל 6, 2012 at 11:46

        אמנם טיפה באיחור (מודה ומתוודה, יצא לי לשכוח מזה) תיקנתי את הרשימה לאור הערותייך. תודה רבה על כך 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: