ואולי, בכל זאת, זה כן קצת בגללנו? (נתניהו וצונאמי ה BDS)

המאבק האנטי-ישראלי של ה BDS אינו חדש, והוא בן כמה שנים. למעשה, בצורות כאלו ואחרות הוא קיים עוד מימיה הראשונים של המדינה, עם החרם הערבי שהרתיע חברות רבות (פפסי ומקדונלדס, למשל, שהתחלנו להכיר אותן רק בשנות התשעים) מלהכנס לשוק הישראלי.

אני אישית מתעב את כל תנועות החרם הללו, במיוחד כואב לי על ישראלים שבוחרים למצוא פורקן לתסכולם באמצעות התחככות עם טיפוסים שכה עוינים את ישראל. אני כן אסייג ואומר שלא, לא כל BDSניק הוא אנטישמי עוכר ישראל, ואני אפילו מוכן, לצורך האמירה הנוכחית, לתת קרדיט (נאיבי אולי) ולומר שרובם פשוט רוצים "להפסיק את הכיבוש" באמצעות לחץ פוליטי, כלכלי, חברתי, תרבותי ופדגוגי. אבל אסור לטעות, בראש רבים מן הארגונים הללו הקוראים לחרם על ישראל עומדים טיפוסים שלא ממש מחבבים אותנו. גם אם ישראל תצא מיהודה ושומרון, תנועות כדוגמת ה BDS ימשיכו להתקיים, פשוט כי (בעיקר) בראשן עומדים גורמים אנטי-ישראלים, אם לא אנטישמים.

מה שכן,

אם מישהו לרגע מהרהר לרגע מדוע כל הגל הזה צובר עכשיו תאוצה, זה מכיוון שהגורמים שבאופן מסורתי בלמו את החרמות השונים (הממשלות השונות, בעיקר) פשוט הפסיקו לעשות את המאמץ הזה. האמירה הקלה תהיה שאובמה תמיד שנא את ישראל, והצרפתים תמיד שנאו את ישראל, והאנגלים תמיד שנאו את ישראל. אבל זו אמירה פשטנית מדיי, ולא מדויקת במאה אחוז.

מדינת ישראל בראשות נתניהו התנהלה פעמים רבות, אולי רבות מדיי, בדרך שלא סופרת את ההנהגה האירופאית והאמריקאית. לא איבדנו את התמיכה לגמרי, אבל היא בהחלט הרבה יותר מסוייגת מפעם. לא נמאס להם מישראל, אבל ככל הנראה יהיה נכון לומר, שלמנהיגי אירופה וארצות הברית פשוט נמאס, נמאס, נמאס מנתניהו. בכל מערכת הבחירות האחרונה שבתי ואמרתי שנתניהו מנהיג אטוּם – ובעיקר התכוונתי לאטימותו כלפי העם שלו, אבל האמת היא שנתניהו גם אטום כלפי העולם, והוא הוכיח זאת פעמים רבות (הפעמיים הבולטות ביותר בבחירות האחרונות היו ההתעקשויות הכה מביכות לנסוע לצרפת ולארצות-הברית, בניגוד לרצון המנהיגים). וזה נורא שהמיאוס כלפי נתניהו מאפשר לארגונים רעים כמו ה BDS לזקוף ראש, אבל זה המחיר שאנחנו משלמים על הבחירה שלנו בראש-הממשלה הזה.

נכון, אנחנו מדינה שבוחרת איך להתנהל בעצמה – אבל כך בדיוק גם יתר המדינות. גם להם יש את השיקולים שלהם, ואת הקהל שלהם, ובאירופה, כמו בארצות הברית, ישנם הרבה מאוד אנשים שרואים בישראל בעיה, שרואים את הבניה בהתנחלויות כמעשה של התרסה. בסופו של דבר, האנשים הללו גרים באירופה, ובארצות הברית, ולא בארץ, ואי-אפשר בכוח להביא אותם לכאן בכדי שיחוו את המציאות שאנחנו חויים.

אני יודע שאנחנו לא דרום-אפריקה, אנחנו (עדיין) רחוקים מאוד מלהיות מדינת אפרטהייד, אבל השאלה היא לא מה אנחנו יודעים, אלא איך העולם רואה את זה. כשראש-ממשלה מכהן יוצא בקריאה ביום הבחירות ש"הערבים מגיעים בכמויות אדירות בקלפי", העולם רואה ושומע את זה, וזה נתפס בעיניו (גם בעיניי, אבל ניחא) כדבר נורא. כשנתניהו ממהר אחר-כך להגיד שהוא לא התכוון לזה, הוא לא באמת מתקן את הנזק שעשה – הוא פשוט נתפס כלא-אמין. אותו דבר קורה כאשר יום לפני הבחירות נתניהו מכריז ש"לא תקום מדינה פלסטינית", ולאחר הבחירות הוא חוזר בו. אדם כזה לא נלקח ברצינות בעולם. כאשר חודשיים לאחר הבחירות שר הבטחון נותן הוראה על הפרדת פלסטינים באוטובוסים בגדה המערבית (שם, להזכירכם, הם חיים) – העולם נזכר בתקופות אחרות ובמקומות אחרים. הנזק שנעשה לישראל הוא אדיר, והמנהיגים יודעים על זה, הם מדברים על זה, והם פשוט מפסיקים לתמוך בישראל בצורה אקטיבית.

ואם נראה לכם לרגע שאני אדם ש"שונא התנחלויות", שבאופן אוטומטי יראה בהם מקור כל הרוע – אתם טועים. אבל אני מסוגל להבין את העובדה שבעולם ההתנחלויות נתפסות בצורה שלילית, ולכן הרבה יותר חכם להתנהל בהכל הקשור בבניה בהתנחלויות בצורה הרבה פחות מוחצנת, והרבה יותר מחושבת. ההתנחלויות מלכתחילה נבנו בתור "נכס אסטרטגי" שמחזק את הנוכחות שלנו בשטחים שכבשנו במלחמת ששת-הימים. גם כל מי שגר מעבר לקו הירוק מבין שהוא, במובן מסויים, מסייע באמצעות התיישבות לאינטרס הישראלי. אין בזה פסול, אבל חשוב להבין גם מתי "נכס" יכול לשמש נגדך, וצריך, ואפשר, לדעת איך להתנהל עם הישוב היהודי ביהודה ושומרון בצורה הרבה יותר מפוכחת.

המעשים של נתניהו פועלים כנגד הישובים הללו עצמם, מעצם כך שהוא הופך אותם ל"מעמסה" על ההתנהלות שלנו בעולם. דווקא גישה פייסנית יותר, שתשאף למסד את ההכרה גושי ההתנחלויות הגדולים, וכן, לפחות תנסה לשאוף לדיאלוג עם הפלסטינאים, אם לא לפתרון מלא – תוכל להלחם בצורה הרבה יותר טובה בחרמות הבינלאומיים, פשוט כי התמיכה "מלמעלה" תשוב, בדיוק כמו שהיה פעם. על-הדרך, נוכל להשיג הכרה בינלאומית באותם ישובים שהיום אינם מוכרים על-ידי שום מדינה בעולם. בלי שום סייג, בלי שום פקפוק. דין אריאל כדין תל-אביב.

אם המחשבה הראשונה שלכם היא "נו, באמת, הם אף-פעם לא יכירו בהתנחלויות", תעצרו לרגע ורק תחשבו – למה לא, בעצם? במידה ונגיע להסכם של הכרה הדדית עם הפלסטינאים, אין שום סיבה שמדינות המערב לא יכירו בישובים הללו. נכון שזה "במידה ו.." גדול – הרי כיום ההנהגה הפלסטינאית בעצמה לא מוכנה להכיר ב"ישות הציונית" (אני לא משלה את עצמי) – אבל הדרך של נתניהו להתמודד עם כך היא להסתגר בתוך עצמו, לעשות "דווקא", ולהתעלם מכל מה שקורה מסביב. הדרך הזו, כפי שהימים האחרונים מוכיחים, פשוט פועלת לרעתנו, כמו דברים רבים אחרים שנתניהו עושה.

אי-אפשר לחשוב שהמדינה שלנו חיה בבועה (זה משפט שבדרך כלל אפשר לשמוע מן הצד הימני של המפה). פה זה לא שוויץ. הבחירה שלנו, בין היתר, כוללת בין היתר את השאלה איך אנחנו מתנהלים מול העולם. ובעיניי, ההתנהלות של נתניהו רק ממיטה עלינו אסון. זה כבר לא "נביא מוכיח בשער" שאומר דברי תוכחה – המציאות בעצמה מעידה על כך.

שוב, כמו שכבר אמרתי אינספור פעמים במהלך הבחירות, נתניהו בעיניי הוא כשלון מהדהד, ואפס מאופס. נתניהו לא הפסיק לדבר על איום הגרעין האיראני, אבל לא הצליח לעצור את העסקה שארצות-הברית רוקמת עם איראן. הוא גם לא יצליח עכשיו, כשהוא כבר שרף כל גשר אפשרי.

נתניהו ניהל בעזה מערכה כושלת ומביכה, ולא הצליח להשיג שום תוצאה משמעותית. הנה, כמעט שנה אחרי, ואנחנו רואים שהחמאס משפר עמדות לעומת הקיץ הקודם.

בעשור האחרון (בו נתניהו כיהן או כראש ממשלה או כשר אוצר) מחירי הדיור הכפילו את עצמם.

נתניהו פשוט ראש ממשלה נורא.

הוא כה כושל בהתנהלותו, שאפילו עם תוצאה כה מוצלחת בבחירות, של 30 מנדטים, לא פחות – נתניהו הקים את הממשלה הכי צרה וּנתונה ללחצים וסחטנות שהוקמה פה מאז שאני זוכר את עצמי. כל זה הופך לאירוני שבעתיים לאור העובדה שנתניהו מלכתחילה פיזר את הכנסת מתוך טענה שאין באפשרותו למשול – והוא חזר לכנסת (וממשלה) משילה הרבה פחות.

והנה, כמה מפתיע לגלות, שגם כלפי העולם נתניהו נתפס כמנהיג נורא, אלא שהעולם החליט להשתין עליו בחזרה – ואנחנו חוטפים את הנתזים. ישראל רוצה אולי להרגיש שהיא מצפצפת על כולם, אבל אי-אפשר לחשוב שאין לזה מחיר. והמחיר הוא, למרבה, הצער, שאותם אנשים שהיו יכולים לעצור את הצונאמי הזה של ה BDSניקים למיניהם, את אלו שבאמת לא אכפת להם מההתנחלויות ופשוט שונאים כל דבר שקשור בישראל, או ביהודים (ושוב, לא אומר שכולם כאלה, אבל אי-אפשר לרגע לחשוב שאין כאלה טיפוסים שם) – הם עכשיו מצפצפים עלינו בחזרה. לא כי אנחנו יהודים, אלא פשוט כי הממשלה שלנו עשתה הכל כדי להרגיז אותם, ועכשיו הם מרגישים שהם לא חייבים לנו כלום.

תל-אביב, י"ז בסיון, ה'תשע"ה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: