(גם אם) אלוהים לא מסוגל לטעות, בני-אדם כן.

פרשת "הרב מצפת" מעלה שוב סוגיה שמדיי פעם עולה, של מנהיגים מן הציבור הדתי שנתפסים בקלקלתם (והלא כבר יש בנמצא גם רב ראשי לישראל שהורשע בפלילים), ודרך ההתמודדות של הציבור הדתי עם הפרשיות הללו. נתקלתי בטקסט יפה שכתב הרב אורי מלמד (אני מודע לעובדה שאני לאחרונה מרפרר יותר ויותר אל דיונים בפייסבוק – לא בהכרח חושב שזה רע) שעוסק בבעיתיות שבהתמודדותו של הציבור הדתי-לאומי עם הסוגיה הזו:

"…חלק מהם התמקדו בהערצת הרבנים, בסחף שמורגש בחלקים בציבור הדת"ל אל עבר מחוזות החסידות, הנהייה אחר אדמו"רים ובעלי מופתים. אחרים הדגישו שהעיסוק בקבלה כשלעצמו הוא פח יקוש, וכל תורה שלא ניתן לעמוד על טיבה ועל טיב המלמד אותה היא מסוכנת. אני מניח שיש טעם בשתי ההצעות. אז אני רוצה להציע עוד זווית. אני אקרא לה אובדן הפשט. כשאתה גדל בבית מדרש שלימוד התנ"ך שלו נזהר זהירות עצמה מלקרוא את הכתוב בגובה העיניים, ועל כל ביקורת אפשרית על גדולי האומה מיד אומר שאין לנו קצה הבנה בגדלות שלהם ומובן מאליו שהדברים אינם כפשוטם ואם ראשונים כמלאכים וכן הלאה והתלמידים מתרגלים להניח שני דברים, ששניהם חמורים מאד. האחד, גדולים לא נופלים. ואם כתוב שחור על גבי עיתון שהם נפלו אז הם בכל זאת לא נפלו ואם הם אומרים חטאתי אז הם בכל זאת לא חטאו. השני, אם אתה רוצה להיות אדם מאמין אתה צריך להניח שאתה לא מבין את הטקסט שלפניך ושהקריאה הפשטית שלך לא שווה כלום כי התורה היא קודש והשכל שלך לא. כשזו התשתית של הלימוד שלך, של יראת השמים שלך, המערכת החיסונית שלך חלשה ופגיעה."

במחשבה כמעט אינטואיטיבית, אני מאמין שביסודה של כמעט כל דת שאני מסוגל לחשוב עליה לא עומד רעיון כזה מורכב – אלא סט של מספר רעיונות שקיבלו מעמד של קדושה, שאי-אפשר לערערם. קל וחומר כשאנחנו מדבר על דת מונותאיסטית, כדוגמת היהדות. סבורני שגם בה מספר הדברים המקודשים בשורש מהותם אינו כזה רחב, ביסודו: האל, התורה, דברי הנבואה (שכן הם נאמרים בשם האל), מקומות וכלים מסויימים הקשורים לפולחן (שוב, מתוך נגיעה "ישירה" עם האל עצמו). בטוח שיקומו אתאיסטים רבים שלא יסכימו עם דעתי, אבל מבחינה הפשטה פילוסופית, גם בעיני החילוני הגמור, אינני סבור שהבעיה עם הדת מתחילה בשאלת קיומו של האל, או במידת ה-infallibility (חוסר היכול לטעות) שלו – מכיוון שמרמת השׂגבה מסויימת, איננו מסוגלים באמת להבין, לתפושׂ, או להתערב עם מעורבותו של האל בחיי היום-יום שלנו, ולכן, במובן מסויים, מבחינה מעשית עלינו לנהוג כאילו אינו קיים. למרות שאינני מעריך דעות רבות של ישעיהו ליבוביץ', הרי שבימינו הוא זה שניסח זאת בצורה הקולעת ביותר – מעבר לקיומו של אל, ושל כתבי קודש שנמסרים בשמו, על הציויים שלהם לגבי חיי היום-יום שלנו, כל נסיון "לתרץ", להסביר, לתת צידוק פוזיטיביסטי למהות התורה – הרי הוא כפירה בעיקר, מעצם הורדת האלוהות הנשגבת והבלתי-נתפשׂת לכדי מונחים אנושיים.

הבעיה, לדעתי, נוגעת יותר למידה שבה מתרחב המעגל הזה, של ישויות בעלות מידת קדושה כה גבוהה שאין אפשרות לעסוק בהן ושאינן טועות לעולם. ב"ישויות" אינני מתייחס רק אל אנשים, אלא גם אל חפצים, ואפילו אמירות מסויימות. בהיבט האנושי, מעבר לדמויות שאינן בעלות יכולת נבואית (שכן יכולת נבואית מגלמת בתוכה דיבור בשם האל, "אבי-אבות הקדושה"), חכמים מתקופות כאלו ואחרות הופכים לקדושים שאין לערער על דבריהם. אבל גם נוסח התלמוד (ואני מתייחס באופן ספציפי אל העריכה והעימוד עצמו) "התקדש" לפי דפוס מסויים (וילנא), ו"פרק שירה" (כן, הוא מכיל ציטוטים מן המקרא, בעיקר מתהילים, אבל אני מדבר עליו כיצירה שלמה) הפך למקודש בעליל עבור חלקים מסויימים באוכלוסיה, עד שנערך דיון לגבי השאלה האם ציפורים, רמשים, ואפילו המִדְבר עצמו, אכן פוצים את פיהם ואומרים מה שמצטט החלק הרלוונטי לגביהם בפרק השירה.

בעיניי, זהו מעגל המזין את עצמו של נוהג אובבסיסי-קומפולסיבי, וככל שמתווספים עוד "אבות קדושה", כך החוויה הדתית הופכת לקיצונית ומעיקה, לא רק כלפי הפרט עצמו, אלא כלפי הסביבה. כן, אפשר להיות גדול בתורה, אפשר להיות גאון הדור, ועדיין לא להיות נקי וחף מכל טעות ופשע. גם אם נניח כי האלוהות עצמה היא מושלמת (ולכן, לצורך העניין, גם דברי נבואה נאמרים כ"שלמות"), מסוכן להניח כי כל פוסק וכל חכם, מכל תקופה, ניחן בחוסר היכולת לטעות. זה לא אומר שכל אדם מאמין צריך לזנוח את ההלכה ולזרוק את שיטת הלימוד לפח, אבל זה בסדר גם להניח שבסופו של דבר, הרעיון שמאחורי היהדות, הייחוד, הוא רעיון פשוט ופשטני – כל "תסבוכת" של קדושה שמוסיפים עליו רק מוריד את היהדות ברמה, והרחבת מעגל ה"קדושה האולטימטיבית" חוטא לרעיון הזה.

עם כל הנדושות הטאוטולוגית שבדבר, בני-אדם הם בסופו של דבר בני-אדם, גם אם הם עוסקים בתורה, באגדה, במצוות ובהלכה יומם ולילה. הם יכולים להבין המון, אבל לא הכל. הם יכולים להיות צדיקים גדולים, אבל גם הם לא מושלמים. אין מושלם זולת האל – זוהי המהות הבסיסית של הדת המוניסטית האבסולוטית שאנחנו קוראים לה "יהדות".

תל-אביב, כ' בתמוז, ה'תשע"ה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Oded Israeli עודד ישראלי  On יולי 12, 2015 at 02:58

    אבל מלכתחילה אלוהים הומצא רק כדי לשרת את האדם – ויותר מכל: לשרת את אותם "מיוחדים-מובחרים" (שמאנים, כהנים, נביאים, כמרים, רבנים ושאר חכמים ומבינים) שמתיימרים להבין את רצון האל ו"לתווך" בינו ובין "פשוטי העם" (לרוב תמורת "סכום סמלי" שכולל אחוז בקורבנות, מעשרות תרומות, מתנות, או סתם כוח והשפעה)…

    למעשה, יותר קשה לדמיין איך האלוהים היה מתקיים ללא "התיווך" של אלו האחרונים – מאשר לראות איך הם היו מתקיימים בלעדיו… 😉

    • א. ארגמן ניל"י  On יולי 12, 2015 at 13:39

      🙂
      אני אישית קצת פחות נוטה לקבל את הפרשנות שרואה בדת, או באלים, כ"המצאה" אנושית מודעת. אני חושב שהרעיון של אלוהות, של טאבואים וקדושה, ושל כל המערכת הקושרת ביניהם שאנחנו קוראים לה "דת", התפתחה בצורתה הגרעינית בצורה ספונטנית, פחות או יותר.
      נכון, אל תבין לא נכון – נביאים, כהנים, מכשפים, שאמאנים, רבנים, כמרים, מטיפים, חכמי דת, גאוני הדור – כולם גורמים אנושיים ש"מתלבשים" על המערכת הזו, ואנחנו גם רואים כיצד הם, בצורה מודעת, מתעלים את המערכת הזו לטובתם, אבל אני חושב שזו תהיה אמירה צינית מדיי לומר שזוהי כל תכליתם, ושבתוככי-תוכם אין להם שום אמונה במה שהם מייצגים. אני בטוח שרוב רובם של הרבנים ה"סורחים", כמו גם כהנים או נביאים בעת הקדומה, לא חשבו בסתר ליבם שהם "ממציאים שטויות".
      נכון, קשה להבין איך האלוהות היתה מתקיימת ללא תיווכם של כל האנשים הללו, אבל (ואני מקווה שלא תפרש את דבריי כ"הבל קפיטליסטי"), אפשר אולי אף לומר שזהו "דמי השירות" שהם מקבלים עבור אותו תיווך. אם לכל אדם יש מומחיות, מקצוע מסויים, והוא מקבל כסף עבור שירותו, הרי (שבראיה מאוד מאוד מאוווווווד נאיבית), אלו "דמי השירות" עבור הקשר של האדם עם האלוהות – קשר שאני נוטה להאמין שאנשים רבים מבקשים, גם אם הם מודעים לכך שהוא נעשה בידי בני-אדם אחרים (ושוב, ברור לי שרבים גם מנצלים את הקשר הזה כדי ליצור "האלהה" לעצמם – אבל אני לא בטוח שכולם עושים זאת במודע, ומכוונת רווח צינית בלבד).

  • Oded Israeli עודד ישראלי  On יולי 17, 2015 at 02:01

    זה בסדר, אני די איתך גם בנושא זה…

    א. גם אני מקבל את ההנחה שהרעיון הבסיסי מאחורי כל הדתות הוא לא סתם המצאה מודעת של אנשים, אלא הוא נובע מנטיה טבעית של המוח האנושי ליצר מיני פנטזיות – וראה הסבר מדעי מפורט:

    ב. גם אני מניח שלרוב הדתות שנוצרו היתה – או עדיין יש – איזו פונקציה חברתית חשובה, והן שימשו מעין "מדורת השבט" שסביבה התכנסו הנרטיבים מעניקי הזהות וכן הערכים והחוקים הבסיסיים החשובים לקיומה של חברה (הדת קבעה מה טוב ומה רע ואיך צריך להתנהג).

    ג. גם אני משער שרוב אנשי הדת האמינו/מאמינים – ברמה כזו או אחרת – בסחורה שהם מכרו/מוכרים – אם כי אינני בטוח עד הסוף מה יותר גרוע: לעמוד מול מנהיג דתי ציני, שאינו מאמין בשטויות שהוא מוכר, ורק משתמש בדת באופן מודע כדי לקדם אינטרסים אישיים "מושחתים"; או דווקא מנהיג דתי פסיכי שמאמין באמת ובתמים שהוא נציג האל עלי אדמות ומנסה לקדם את האג'נדה הפסיכית שלו (למשל, אני הייתי מאוד מודאג כששמעתי שאחמדינג'אד איש צנוע שגר בדירה קטנה וישן על מזרון על הרצפה. זה הגדיל לדעתי את הסיכוי שהוא יעשה עוד דברים פסיכיים מטעמי אידאולוגיה דתית)…

    ד. גם אני משער שהגיע/מגיע לנציגי הדת והמסורת איזה שכר ודמי תיווך – מתוקף היותם אלו השומרים על הגחלת של מדורת השבט (בימי קדם הם גם היו בין הבודדים שידעו קרוא וכתוב, שימרו ופיתחו את הנרטיבים הלאומיים והממלכתיים, והיו עוסקים בכריתת חוזים ובריתות, ובניהול ענייני חוק ומשפט – דבר שעומד גם במרכזו של הטקסט המקראי) – רק צריך לפעמים להקפיד שהם לא מגזימים, כמו בניהם של עלי ושל שמואל…

    מה שהתכוונתי לומר זה שמתוקף תפקידם – ובעיקר מתוקף הטמטום שנפוץ בקרב פשוטי ההמונים שלוקחים עמוק מידי לראות את האופיום של הדת – יוצא שרבים מדי מתבלבלים ויוצרים האלהה של אלו המשמשים בעינייהם נציגי האל ומביניי מחשבותיו, וגם עניין זה מוטמע ברוב הדתות משחר בראשיתן…

    http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=400&ArticleID=7446

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: