אודותיי

"המרדף עדיף על השלל"
(Motörhead)

אל מפגש-המחזור של הכיתה שלי מבית הספר היסודי שנערך בחורף 2010 הגיעה גם מרים, המחנכת שלי מכתות ה'-ו'. לאחר סבב שמות קצרצר, עברה המורה וסיפרה מה היא זוכרת מכל אחד. כשהגיע אליי, היא אמרה "אני זוכרת… שהיית הולך בחוץ, בדרך הביתה, היית פשוט מתבונן על העולם בפליאה, בסקרנות…"

אמנם בעמוד אני חותם תחת השם א. ארגמן ניל"י, אבל אין זה נובע מתוך כוונה להסתיר את זהותי: אלעד אהרון, יליד 1984 (או השנה מבשרת הבשורות, ה'תשמ"ד), יליד ותושב חולון, אב גאה לעברי (בחירת השם, כמובן, אינה מקרית). איש מחשבים (תמיכה ו-IT) במקצועי. בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול מהמסלול האקדמי המכללה למנהל, ולומד עתה לימודי תואר שני בארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב.

בעל תחומי עניין רבים (היסטוריה, מדעים, ספרות, לשונות שמיות בפרט ובלשנות בכלל, אקטואליה, אמנות, פילוסופיה). לצערי אין עתותי בידי וידי אינה משגת ללמוד את כל אשר מעניין אותי במסגרת אקדמית, ועל-כן אני נאלץ למלא את החסר באופן עצמאי (כך גם התחלתי עם לימודי הארכיאולוגיה, בטרם נרשמתי ללימודים באוניברסיטה). בנוסף, מרגיש גאווה וזכות גדולה בהשתייכותי אל מסדר הבונים החופשים.

אני מזדהה עם יסוד האידאולוגיה הכנענית; מן הסיבה הזו אימצתי לחתימתי את השם ארגמן. להשקפתי היהדות היא דת, והלאום של עם ישראל הוא עברי. השם שְׁנִי-צִיּוֹנִי מרמז על השקפתי בנוגע להישנות התהליך הציוני על ידי בחינה מחדש של ערכי הציונות (והחברה בכלל) בעבר וכיום ויישומה מחדש על פי הסקת המסקנות. מן הסיבה הזו חרטתי על דגלי (ועל חתימתי) את השם ניל"י – נצח ישראל לא ישקר. "שְׁנִי-" אינו אלא תרגום שלי למינוח הלועזי "רֶה-" (re-). בתקופה האחרונה אורח-החיים שלי קרוב יותר אל מה שאנשים עשויים להגדיר כ"דתי", אולם בתפיסתי יש הרבה מן העולם החילוני בו גדלתי. השקפת עולם שלי מושפעת ו"מתכתבת" עם תפיסות פלורליסטיות, פוליתאיסטיות, המזהות היבטים השונים בטבע ובאדם עם אלי האזור באשר הם – זוהי בעיניי דרכהּ של מה שאני מכנה הכנענות החדשה.

דוגל בעיון-מחדש בתפיסה המודרניסטית, ובתחייתה בצורת הרֶה-מודרניזם. באותה הצורה, מאמין בעיון-מחדש ברעיונות הסוציאליסטים וּבפיתוח גישה חדשה, עדכנית, של הסוציאליזם – הוא הרֶה-סוציאליזם.

ניתן לכתוב דואר אלקטרוני אל הכתובת : rezionism@gmail.com

צילום: מאשה דבורקין

צילום: מאשה דבורקין

Save

מודעות פרסומת

תגובות

  • יעקב חברוני  On מאי 15, 2011 at 21:54

    נושא מעניין ורחב מאוד, האם אינך מוצא את העיסוק באלילות הכנענית החלפת דת בדת?

    • א. ארגמן ניל"י  On מאי 15, 2011 at 22:59

      היי יעקב, תודה על הביקור והתגובה 🙂
      לשאלתך, אינני מוצא בעיסוק באלילות הכנענית החלפת דת בדת.
      ההתמקדות שלי באלילות הכנענית היא ברעיון המיתולוגי, במסגרת שהשפיעה ועצבה את התרבות שלנו (וגם את הדת היהודית) מלכתחילה.
      דומה הדבר למי שיתעניין בקומדיה האלוהית של דנטה, או בשירה ההומרית – טקסטים שהשפיעו רבות על תפיסת עולמנו והמושגים בהם אנו משתמשים, גם אם איננו מאמינים באלי-יוון העתיקה, או ביער המתאבדים אשר נמצא בגהנום.
      אין פה כוונה להחיל דוֹגמה דתית חדשה, אלא לשנות את הגישה כלפי ה"סיפור המכונן" של כולנו (שעליו, לדעתי, אין לרבנות מונופול)

      • יעקב חברוני  On מאי 15, 2011 at 23:16

        מעניין
        אני נחשף לחומרים האלו בצורה מודעת ואינטנסיבית בזמן האחרון (כלומר ליצירה הכנענית בכתיבה איזיאולוגית, אמנות ושירה.)
        יש בזה משהו מאוד מעוות לטעמי אבל עם זאת משהו כל כך אמיתי. הקו חמקמק אני מברר אותו לאט.
        הבלוג בקריאה ראשונית מעניין, אכנס אליו יותר בהמשך….

  • חנוך  On מאי 21, 2011 at 18:42

    הכבוד והיקר לכל חרס בן כנען
    אך הדר הקדומים לך כורע וקד
    בראותו את יופייך הממרה משליך נעל
    כמנהג יריבות, על זכרון בנות צלפחד

    שערך האדם עם הפסוקת באמצע
    ותכול קרח עיניך עדים לרעי
    כי עמוק באמה תונספרד ומגנצא
    לא פחות מתו של קדש והעי

    ולכן, לפוסלים את הכל עד ברנע
    לאומרים נדלג על דורות עד יבוס
    את עונה כמציאות המראה צפרניה
    ואותם מורידה בלי משים מן הסוס

    אלתרמן, מתוך מריבת קיץ

    • א. ארגמן ניל"י  On מאי 21, 2011 at 23:26

      אני יודע שזה נשמע ציני, אבל השיר הזה הוא בהחלט אחת התגובות היותר ענייניות הנוגעות לביקורת על הכנעניות נוסח רטוש.

      אני, אגב, נוטה לקבל את חלק מהביקורת עצמה, אינני רואה את עצמי כאדם המסכים בכניעה ב 100% עם רעיונותיו של רטוש – ואף על פי כן, הוא ורעיונותיו בהחלט מהווים מקור השראה גדול בשבילי.

      תודה על הביקור, תמיד מוזמן שוב 🙂

  • גדי  On ינואר 16, 2016 at 11:19

    איך ניתן להיות "בונה חופשי" (ארגון סודי שיסודותיו דתיים) ועבריות, שיסודותיה נטועים בקרקע המקום ומהותה חילונית-תרבותית, נתפס אצלי כאוקסימורון….

    • א. ארגמן ניל"י  On ינואר 22, 2017 at 09:50

      לכאורה ניתן היה לומר שגם העבריות, בהתבססה על התנ"ך, היא בעל "יסודות דתיים".
      בפועל, התנ"ך אמנם משמש כמקור להשראה גם עבור הבניה החופשית וגם עבור העבריות, אך אין לראות בבנייה החופשית "כת דתית" – האמונה משמשת בה כקרקע פילוסופית לרעיונות נרחבים יותר, ויש שורשים היסטוריים לתפיסה הזו (למשל, בעובדה שבמאה ה-18 אתאיזם נתפס כ"גסות רוח" שמאפיין אנשים מפוקפקים).
      בסופו של דבר, הבניה החופשית לא רוצה למסד איזושהי דת, אלא לפעול לטובת הכלל, מעין "תיקון עולם". העבריות, כפי שאני דוגל בה, דיי רוצה את אותו רעיון. היא מביאה אותו לידי ביטוי בשפה ובאידיאלים הנוגעים לנו, כעם, אבל אינה פועלת (כך אני רוצה להאמין) לכפות רעיון דתי, או להזיק לקבוצות אחרות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: